נרלייזר (Narralizer) – תוכנה לניתוח נתונים במחקר איכותני
פיתוח שיטת הניתוח: ד"ר אשר שקדי   פיתוח התוכנה: יובל שקדי, תכנת
מאת: ד"ר נתי רונאל, המחלקה לקרימינולוגיה-אוניברסיטת בר-אילן

מה ההבדל בין מחקר איכותני טוב, המסתמך על סיפורים אישיים,  לבין כתבה עיתונאית, טובה לא פחות, המביאה גם כן סיפורים אישיים? לכאורה, שאלה פשוטה, אולם להפתעתי, יש מבין העוסקים במדעי החברה שעומדים נבוכים מולה. ואז נזכרים שידע מדעי הוא בראשיתו ובסופו של דבר, ידע המצטבר לאחר ניתוח שיטתי קפדני, ניתוח שניתן יהיה לחזור עליו, חוקר אחר, הקשר אחר. מחקר איכותני טוב נסמך, איפוא, על סידור הנתונים וניתוחם באופן שיטתי קפדני, המאפשר למצוא את המשמעויות אליהן הם מכוונים. וכאן נכנסת לתמונה תוכנת הניתוח "נרלייזר", ההופכת את סידור הנתונים וניתוחם לפשוט, ברור ובעיקר - לקל יותר ליישום.

כידוע, אחת המכשלות העומדות בפני החוקר האיכותני הוא היכולת המוגבלת להקיף כמות נתונים רבה שהצטברה ולהציע ניתוח שיטתי המתחשב בכל הנתונים. ובכן, הנרלייזר לא תחליף את החוקר בתהליך הניתוח המורכב – וזאת בניגוד לתוכנות הסטטיסטיות המבצעות את הניתוח "בהקשת מקש", וככל שיש נתונים רבים יותר קל יותר להגיע למסקנות הרצויות. יתכן שיש מי שיצטער על כך, אולם מרבית החוקרים האיכותניים לא בנקל יוותרו על תחושת הנתונים, פענוח משמעותם ובניית תמונת המשמעות הכוללת. הנרלייזר אינה מפריעה לחוויה זו, אלא תומכת ומחזקת אותה. התוכנה בהחלט מציעה שיטתיות בעבודת הניתוח, מכוונת את החוקר למצוא את דרכו ושומרת על השיטה אותה בחר, תוך שהיא מאפשרת לידע המצטבר להשפיע על התקדמות הניתוח. מכאן שהחוקר יוכל להתמודד גם עם כמות נתונים עצומה יחסית, ובאופן פשוט יחסית להכניס בה סדר ושיטה לניתוח.

שתי מלים מאפיינות את העבודה בתוכנה: תאימות וידידותיות. התוכנה תואמת לחלוטין את התוכנות השונות העובדות עם מערכת ההפעלה Windows ואת צורת העבודה המקובלת בחלונות, ואינה דורשת העמקה בשיטות עבודה חדשניות, כך שהיא נחווית כידידותית למשתמש. לאחר הסבר קצר ניתן להתחיל לעבוד, כמו מכירים אותה זה מכבר. בחנתי את התוכנה תוך שימוש בקובץ Word וההתאמה הייתה מלאה – השימוש בקטעים מתוך ה-Word בתוך תוכנת הנרלייזר היה חלק לחלוטין, וקבלתי תוצר סופי שהוא קובץ Word לכל דבר.

מה בתוכנה? הנחת היסוד של העבודה בנרלייזר היא שבידי החוקר מצויים נתונים איכותניים שהתקבלו בדרך זו או אחרת, אשר נחלקים על פי מקרים או תת-מקרים שמאופיינים כעצמאים לצורך הניתוח וזוכים לשם מגדיר (למשל: המשתתפים כתת-מקרים של מקרה המחקר, תצפיות בנקודות שונות כתת-מקרים, מסמכים שונים המהווים תת-מקרים וכדומה). מטרת העבודה היא לאפשר לחוקר לנתח כל תת-מקרה ליחידות משמעות ולאחד את היחידות הללו לכלל עץ של משמעויות בו מופיעים תת-המקרים השונים. למעשה, עבודה דומה עשינו גם באמצעות מעבד התמלילים, אלא שאז עבדנו עם מספר קבצים, קפצנו ממקום למקום בתוך הקבצים, ואם הכרנו היטב את תוכנת Word על האפשרויות הגלומות בו, מצאנו קיצורי דרך מקלים. עם הנרלייזר אנו מבצעים כל זאת, רק באופן פשוט פי כמה, שכן התוכנה מספקת לנו את המבנה לתוכו אנו מצרפים את עבודת הניתוח ומאפשרת לנו לבחון מחדש בכל עת את התוצאות המצטברות ולהכיל שינויים מתבקשים באופן גורף. במלים אחרות, באמצעות הנרלייזר אנו מחלקים את כל הנתונים המופיעים בתת-המקרים ליחידות של משמעות החותכות בין תת-המקרים השונים, ומצרפים את היחידות השונות לכלל קטגוריות ראשיות או משניות בדרגות שונות. בעבודה עם הנרלייזר ניתן ליצור קטגוריות מתוך הנתונים או, לחילופין, להגיע עם מערך קטגוריות מוכן מראש ולנתח את הנתונים על פיו. מבחינת הנרלייזר אין זה משנה, שכן התוכנה אינה כלי המנתח את הנתונים, אלא רק כלי עזר לניתוח על פי המתודה בה בחר החוקר.

בכל מקרה, התוצר הוא עץ של קטגוריות משמעות עם קטגוריות משנה, תת-קטגוריות וכדומה, המורכבות כולן מקטעים הלקוחים מתת-המקרים השונים. הנרלייזר מסייע לנו לערוך מניפולציות שונות על קטגוריות משמעות אלו: לפצל, לאחד, לשנות שמות, ליצור קטגוריות ראשיות וקטגוריות-משנה, להעביר בין קטגוריות על דרגותיהן השונות וכן הלאה. כל המניפולציות הללו משפיעות בבת אחת על תוצר הניתוח כולו, כך שמתקיימת גמישות מבנית המתבטאת ביכולת לשנות בכל עת הגדרות של משמעויות ואת מערכת היחסים בין משמעויות שונות. גמישות זו כמובן נדרשת בעבודת הניתוח האיכותני. כאמור, הנרלייזר מאפשר לנו כל זאת בנוחות עבודה ידידותית, עם אפשרות לשקול שוב ושוב את עץ הקטגוריות המתפתח.

בעוד שאת החוקר שעדיין פחות מצוי בתהליך הניתוח האיכותני הנרלייזר יכול להוליך היטב בין השלבים החיוניים למחקר איכותני שיטתי, הרי שלחוקר המנוסה במחקר איכותני אין התהליך מחדש הרבה. למעשה, הנרלייזר עוקב באופן שיטתי אחר מבנה ניתוח מקובל במחקר האיכותני, מבלי להיכנס לדרך בה נקבעות יחידות המשמעות, שהיא כמובן מושפעת מהמתודה האיכותנית הספציפית אשר בה אנו משתמשים. שיטת הניתוח עצמה מוצגת באופן מפורט בספרו המקיף של ד"ר אשר שקד, מלים המנסות לגעת, ותוכנת הנרלייזר מיישמת היטב שיטה זו.

נקודה נוספת שמן הראוי לתת עליה את הדעת, היא שאלת התקפות או האמינות של המחקר. גם כאן הנרלייזר מוכיח את עצמו ככלי עזר מצוין שכן בנוסף לשיטתיות הניתוח עליה עמדתי, התורמת לאמינות המסקנות, התוכנה מאפשרת לחוקר לשמור על כלל השקיפות, כך שהחוקר, עמיתיו וכל המעוניינים לבחון את הנתונים שאסף וניתח, יכולים בנקל לבחון ביטויים של קטגוריות שונות בהקשרים שונים. במילים אחרות, אם קיום מאגר נתונים מאורגן וניתוחו על פי כללים שיטתיים הם תנאים לתקפות ומהימנות, התוכנה מאפשרת לשמור על מאגר נתונים דינמי ואופן ניתוחו ("עץ" המשמעויות) אשר ניתנים לבחינה מזוויות שונות ובצירופים שונים. בעניין זה ניתן גם להוסיף כי החוקר עצמו יכול להפיק משנה תועלת מתכונה זו, שכן באפשרותו, בקלות יחסית, לחזור לנתונים המנותחים גם כעבור זמן רב ולהציע תובנות חדשות ונוספות לאלו שהופיעו במחקר המקורי וגם לקשר נתונים חדשים של מחקר חדש עם אלו של מחקר שנתוניו כבר נותחו.

כיצד לומדים להשתמש בנרלייזר? כאמור, זו תוכנה ידידותית וקלה ליישום שניתן ללמוד אותה בנקל בעזרת המדריך תוך כדי התנסות ראשונית. בנוסף, מציעים המחברים, ד"ר אשר שקדי ובנו יובל שקדי, סדנה קצרצרה המאפשרת ללמוד באופן מודרך את רזי התוכנה ולתרגל את השימוש בה. הסדנה, כמו התוכנה עצמה, ידידותית למשתמש ויעילה.

לסיכום, מדובר בכלי עזר מצוין לחוקר האיכותני, פיתוח כחול-לבן שמסתדר היטב עם תמלילים בשפות שונות ומותאם לצרכים המתרחבים של החוקרים האיכותניים. נראה כי הטמעת הכלי בעבודה השוטפת תסייע לחוקרים ולתלמידים במדעי החברה, וגם תתרום להרחבת הבחירה של חוקרים במתודה האיכותנית כשיטת מחקר לגיטימית המביאה לתוצרים מחדשים וראויים.